איזה כיף לי , היום זכיתי בעונג ענק להישאר עם בני בן השנה וחודשיים, רק שנינו לבד כל היום!! משימה שעל פניה נראית מלחיצה , איך אני אעסיק אותו ובמה נשחק , הרי הוא ישתעמם מייד.
בדרך כלל אמא שלו לוקחת מחזירה מאכילה מחליפה משקה ושוב לוקחת מחזירה מחליפה מקלחת ויאללה למיטה. ואני מה נשאר לי ? רק לקטוף אותו בשל ומוכן לחיבוקים ונשיקות?
זה לא שאני לא אוהב אותו , זו משימה עם הרבה מחוייבות ולי יש את זה בשפע , אבל מפחידה אותי האחריות שלי אפילו כשהוא אוכל כריך , אני מפרק לו אותו לגורמים בניגוד למטפלת שנותנת לו כריך שינגוס עצמאית …. מבחינתי יש סיכון בכל דבר ואני מקווה שאני לא מציב בפניו כמו בפני שארהחמודים שלי חסמים ובלמים לחיים
תגים: גיא דיין ציון
