גיא החמוד אוהב לשמוע את הסיפור המתיש של מעשה בחמישה בלונים , ערב ערב , צריך לספר לו את הסיפור כולל אפקטים של בום וטראח , וניפוח בלונים …. ולמרות שהוא יודע את הסיפור בעל פה, ומתקן אותי כשאני משבש בכוונה את הפרטים , כדי לבדוק הקשבה , והוא רק בן שנתיים ….
יום אחד נעלם הספר ,לא נגרם לנו שום עצב ולא הזלנו דימעה , אבל גיא חיפש וחיפש והיה מאוכזב כשלא מצאנו אותו … עברו יומיים ובמקרה הסםר נמצא במגירת השמיכות והמצעים של רותם , מתחת למיטתה , חבוי ומוסתר עמוק בפנים !
שאלנו את רותם : למה ןאיך הספר הגיע לשם ? היא כמובן טענה שלא ידעה איך ושאין לה שום קשר לזה .
עברו יומיים ובשיחה שלי איתה שאלתי אותה האם היא החביאה את הספר שם, אולי נמאס לה לשמוע את הסיפור שוב ושוב , או שהיא מעוניינת שאני אקרא לה גם סיפור , ולא 10 פעמים לגיא.
כשעמדתי על כך שהיא אולי כן קשורה להיעלמות הספר ( כי אין לו רגליים…) היא אמרה שלא , אבל אולי כן והיא שכחה , פשוט שכחה ! " מה אבא , לא יכול להיות שאנשים שוכחים דברים ?"
עניתי לה שלא , אין סיכוי ששוכחים דברים כאלה,
רותם: "אבל למה אתה בכלל צריך את הספר ? הרי אתה קורא אותו כל כך הרבה פעמים ויודע את כל המילים ומכיר אותו בע"פ "
אבא: " כן אבל יש כמה פרטים שרציתי להקריא לגיא , אני לא זוכר אם לאורי בלון ירוק או לאלון אדום , פשוט שכחתי מה יש לכל אחד"
רותם:" הא אבא , אתה רואה , אנשים כן שוכחים דברים , כמו שאתה לא זוכר למי שי בלון , גם אני שכחתי שהספר במגירה" ענתה העו"ד לעתיד … ולזה לא היתה לי תשובה .
תגים: רותם
